ל"קק,עקרק ישומישו תיעקרק תוינידמ רקחל ןוכמל תורומש תויוכזה לכ

Transcription

1 חברתיים של מיקום מתקנים היבטים (מצב ר) בלתי רצויים ציבוריים חגית יהל* התמודדות עם בעיית מיקום אתרים ציבוריים בלתי רצויים הינה אחת הבעיות הסביבתיות והתכנוניות הקשות ביותר אתה מתמודדות מדינות העולם המפותח וישראל ביניהן. העולם כיום עומד בפני דילמה ההולכת וגדלה, בה מנסות מדינות להתמודד עם פיתוח פרוייקטים חדשים להם מתנגדים תושבי אחר הפתוח. כחברה, אנו מעונינים בפרוייקטים אלה, אך כפרטים אנו דוחים את קרבתם אלינו. השם שניתן למתקנים אלה, שמאז ומתמיד הרתיעו את הסביבה בהשפעותיהם החיצוניות השליליות הוא LOCALLY UNWANTED LAND USES: "LULU" מהקרים רבים מתייהסים לבעיית מיקום מתקנים ציבוריים לא רצויים לסוגיהם, הכוונה: לאתרי ( P o r t n e y, 1991)1984 Rabe וגרעינית (1984,(Blowers, ולמשרפות (1992.(Petts, מחקרים אהרים מדברים על מיקום תחנות כוח סטנדרטיות, גרעיניות (1987 (Ducsik, או תחנות כוח המופעלות על ידי הרות (1988 Hansen,.(Thayer and במתקנים אלה כלולים גם שדות תעופה, מחלפים, כבישים, מגרשי גרוטאות וכיו ב. בעיית מיקום מתקנים ציבוריים לא רצויים הפכה לגורם תשוב ובעל משמעות רבה בתהליך הפיתות במרוצת השנים האחרונות. מיקומם במרחב וחלקם בעיצוב הנוף נהשב כתופעה מרתבית המתגבשת מתוך מאבק בין האוכלוסייה המקומית, מצד אתד, לבין מערכת התכנון מצד שני, בו חותרים לפתרון הצדדים המתעמתים. ההתנגדות למיקום המתקן מצד האוכלוסייה * הכותבת הינה חוקרת במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון. מנחי המחקר: פרופ יהודה גרדום ופרופ אבינועם מאיר. 83

2 הגיח יהל המקומית ותוצאת מאבק זה על פי רוב היא אהת משלוש האפשרויות: 1) קבלת ההתנגדות. 2) דתיית ההתנגדות. 3) שינוי מסוים בתכנית המהווה פשרה בין הצדדים. במחקר זה ייעשה שימוש במונת מצב ר (מתקנים ציבוריים בלתי רצויים) במקום במונה.LULU מצב ר יכול להיחשב כרצוי בעיני חלק אחד מהאוכלוסייה, בעוד שבעיני החלק האחר יהיה המצב ר בלתי רצוי. כלומר מצב ר הינו רק עבור אנשים שמתייחסים אליו ככזה. יתר על כן: מצב ר אינו נהשב ככזה לתמיד. פיתוח מצב רים הרשים אשר נהוצים להברה הינו הלק אינטגרלי מנושא תכנון עיר ואזור. בסוגייה מורכבת זו משולבים הגורמים: צדק חברתי, פתוח בר קיימא, ומניעים כלכליים, אשר לעיתים קרובות מנוגדים זה לזה. ניגודים אלה מעוררים עימותים והתנגשויות בין הצדדים המעורבים במיקום המצב רים. אלה ניזונים מכמה מוקדי מתיחות חברתית: הכוח שיש בידי השלטון הריכוזי לעומת אוטונומיה, חוקים יבשים לעומת צדק לתלשים, קבלת התלטות מהירה מול שיתוף הציבור, ויעילות כלכלית לעומת אחריות תברתית. נושאים אלו לצד המאבק על איכות הסביבה מעסיקים את כל שכבות הציבור, ארגונים שונים, ו ירוקים, שלוקהים חלק בניסיון להשפיע על עיצוב הנוף. מאבקים אלה שמתרחשים גם בישראל מעלים את השאלה האם כמו במהקרים שנעשו בעולם המערבי ומצאו כי התנגדותה של אוכלוסייה חזקה למצב ר, מונעת בדרך כלל את הקמתם בקרבתה, ולעומתה קל יותר להקים מצב ר בסביבת אוכלוסייה חלשה שהשפעת התנגדותה פחותה נכון הדבר גם לגבי החברה הישראלית? על בסיס הנחה זו מטרת המחקר הנוכחי לבחון את ההיבטים התברתיים של מיקום מצב ר ותופעת NIMBY^ בישראל, על ידי בחינת פרופיל ראשוני של תופעת ההתנגדויות בקרב אוכלוסיות שונות בישראל. ולמעשה: לבהון האם אוכלוסייה מסוימת מתנגדת לסוג מצב ר מסוים. למידת המתנגדת החברתיות כלכליות של האוכלוסייה האם קיים קשר בין התכונות הצלתתה של ההתנגדות. דליל אזור לבין מטרופוליני באזור למצב ר התנגדויות הבדלים בין קיימים האם אוכלוסין. כאשר המפגעים מרוכזים באזורים בהם רוב האוכלוםיה היא מיעוט אתני או גזעי, מוגדר המצב כאי צדק גזעי וגזענות סביבתית, RACISM" ANDERTO et.ai.) "ENVIRONMENTAL 1994). המוזג יציק מוגדר כסטנדרט לקבלת זכויות טבעיות, באופן הוקי, תופשי וללא מרות, דעה קדומה, מעשה הונאה או דבר הכרוך במצוקה (1970.(Webster's שני היסודות המרכזיים של אי צדק דעה קדומה ומצוקה עומדים במרכז הדיון בגזענות סביבתית RACISM") ("ENVIRONMENTAL אי צדק בתפוצת אתרי פסולת ובמיקום. ( A N D E R T O N,et.ai,

3 היבטים חברתיים של מיקום מתקנים ציבוריים בלתי רצויים (מצב ר) לראשונה הוצג המושג גזענות סביבתית על ידי התאחדות הכנסיות בארצות הברית,UCC) 1987), בבואו לייצג תפיסה גזענית של המתכננים בהקשר למיקום מתקנים מסוכנים והשיפה לא שווה של קבוצות מיעוטים לסיכונים בריאותיים. מידת המעורבות בהתערות למצב ר משתנה בהתאם לנזק האפשרי קביעה זו מתווספת לעדויות אחרות המצביעות על אי שיוויון בהתפלגות הנטל הסביבתי מבהינת הגזע כמו למשל טענת 1994) A ( A D E O L הגורס, כי הגזע הינו המרכיב התשוב ביותר בניכויי תפוצת זיהום האוויר, הסכנות במקומות עבודה ודיור ליד אתרי אשפה. תופעת NIMBY^,(NOT IN MY BACK YARD) מושג שלראשונה השתמש בוO'Hare(1977 ), הפך למילת מפתח המייצגת תנועת התנגדות של תושבים לתכניות מיקום מצב ר, המשקפת חששות הנובעים מהסיכונים הקשורים בפעילות המצב ר ומאי הוודאות אודות ניהול מתקנים אלו. האוכלוסייה אשר עליה נכפתה השכנות למצב ר רואה הוסר שוויון בין התועלת האפשרית שתצמת לה מקרבתה למתקן (מקומות עבודה, הקלה במסים וכדי) לבין הנזק הפגיעה וההפסד שעלולים להיגרם לסביבה ולבריאות תושבי האזור כמו: רעש, צפיפות תחבורה, ירידת ערך הנכסים וירידה בתדמית העצמית והקהילתית. תחושות אלו באות לידי ביטוי בכעס ובהתנגדות. אף ב הציבור מבין אה החשיבות הלבה עול אתרים ציבור ם בלה רצו ם הוא מסרב ל 3 ךבל אותם בחצרו האהוליה. תובעה 17 מבונה N O T IN M Y B A C K."YARD תגובת האנשים ומידת מעורבותם בהתנגדות משתנה בהתאם לנזק האפשרי מן המתקנים בצורה הבאה: ככל שמידת הרעש, הצתנה, הלכלוך, צפיפות התחבורה והאבק רבים יותר, כן גדלה ההתנגדות. ככל שקרבת המגורים של האנשים לאתר גדלה, כך תגדל מידת מעורבותם (1995 LOBER,.(ARMOUR 1991 הקשר בין התנגדות האוכלוסייה לבין מאפייניה החברתיים מתקדים שבדקו תגובות של אוכלוסייה ביחס למאפייניה הסוציו אקונומיים, הגיעו למסקנה כי מידת התנגדות תושבים למיקום מתקנים תלויה במאפייניהם התברתיים. בדו ח שהוכן בשנת 1988 עבור ה ניו יורק טיימס (W,(GLABERSON, קבוצות: הוצגו שתי 85

4 חגית יהל האחת, זו אשר התנגדותה מעטה, היתה מורכבת מאנשים שנטו להסכים למיקום מתקנים בלתי רצויים. מאפייניהם: מבוגרים, כפריים, בעלי השכלה תיכונית לכל היותר, בעלי הכנסה נמוכה, הוואים ואיכרים. השניה, זו שהתנגדותה רבה, כללה: צעירים עד גיל העמידה, עירונים, בעלי השכלה על תיכונית, בעלי הכנסה ממוצעת עד גבוהה, עקרות בית ובעלי מקצועות הופשיים. במחקרו על מצב ר ופיזורו ברחבי ארה ב, טען 1994) A ( A D E O L כי הנפגעים העיקריים ממיקום מתקנים אלה הם תושבי השכונות, בעלות הכנסה נמוכה, המאוכלסות על ידי מיעוטים. המשמעות העיקרית ממסקנה זו, טוען ההוקר, היא שמצב ר משפיע על ירידת ערך הנכסים. מציאות זו משקפת את חוסר האונים של האפרו אמריקאים בארצות הברית, משום שאין הם באים לידי ביטוי בתהליך קבלת ההחלטות הקשורות במיקום מצב ר. חוסר מעורבות זו נובע מחוסר ידע ונגישות אל מקורות מידע וכן מחוסר גיבוי וכוח במישור הפוליטי. התוצאה מכך, לפי,ADEOLA היא השיפה לא שווה של האפרו אמריקאיים לסכנות הקשורות בתנאים בריאותיים לקויים, אשר ידועים כגורמים לתמותה גבוהה, למתלות ולתותלת היים קצרה יתסית באוכלוסייה זו. מחקר שדן בנושא אי הצדק הסביבתי מצא שסכנות סביבתיות מאיימות בעיקר על חברות חלשות ומיעוטים. במתקר זה מצאו Bowen ואתרים (1995) שרמת ריכוז המזהמים בתעשיות רעילות ב 14 מחוזות באוהיו, בהם מרוכזים כ 90% מאוכלוסית מיעוטי המדינה נמצאה כגבוהה ביותר בהשוואה לרמת הזיהום הממוצעת למחוז. לא מן הנמנע הוא שמיקום מצב ר בקרבת שכונות עוני ומיעוטים מצביע על אפליה. לעומת זאת אפשרי גם, כי ישנם משתנים נוספים הקשורים במציאות זו, כמו דינמיקת שוק הדירות (1994.(Been, דינמיקה זו גורמת לכך שבהשוואה לאזורים אתרים הופכת סביבת המצב ר למשכנות עוני המאוכלסות על פי רוב במיעוטים, וזאת לאחר מיקום המתקנים הלא רצויים. דילמה זו מחייבת בדיקה שתתן מענה לשאלה: מי היתה אוכלוסיית האזור בזמן שהמתקנים הבלתי רצויים הוקמו. בדומה מצטרף מחקרו של 1994) N ( B E E לדעה המתזיקה כי אהוז ניכר מהאוכלוסייה המתגוררת בסמוך למצב ר היא אוכלוסיית מיעוטים ועניים (בהקשר לכך יש הגורסים בשם הצדק סביבתי כי יש לפזר את הסיכונים הסביבתיים שווה בשווה בין הגזעים והמעמדות הסוציו אקונומיים השונים). לשאלה מדוע ישנן חברות וקהילות אשר בסביבתן ממוקמים מתקנים לא רצויים, בעוד שבאחרות אין זה כך, משיב 1993 ) ( B U L L A R D כי מיליוני שחורים מתקשים לומר: NOT IN MY BACK YARD מכיוון שלרבים מהם לא קיימת כלל חצר אחורית. הוא מוסיף שלשחורים וללבנים אין אותה הזדמנות ל הצביע ברגליים ולברוח מסביבה לא בריאה, הואיל ואפשרות זו קשורה בדרךכלל ברוותת האוכלוסייה. מהד גיסא מקובל להשוב כי אין קבוצה מסוימת 86

5 היבטים חברתיים של מיקום מתקנים ציבוריים בלתי רצויים (מצב ר) בהברה, אשר לה יש מונופול על ניקיון הסביבה, ומאידך גיסא, ישנן שכונות וקהילות אשר נאלצות לשאת בנטל בעיית זיהום ה א ^ בבדיקת הקשר היהסי בין מיקום המתקנים לבין גזע וסטטוס כלכלי, בקרב התברות המתגוררות למצב ר עסק מהקר שנערך על ידי ממשלת ארה ב OFFICE) (ACCOUNTING בסמוך.(GAO) 1983 מחקר זה התמקד בעיקר במצוקת האפרו אמריקאיים וממצאיו הראו, כי בשנת לאוכלוסייה בסמוך נמצאו הפסולת ארבעת אתרי מתוך שלושה סטטיסטי מסוים באזור בדק את אי השיוויון בתפוצת אתרי פסולת הקשור בגזע. ( A D E O L שמרביתה שחורה ) A בעזרת סקר טלפוני נאספו נתונים לגבי אוכלוסיית המחקר לפי יחידות סטטיסטיות מטרופולניות של פסולת כי קיים קשר מובהק בין גזע וקרבת המגורים לאתרי אשפה ומתקנים ונמצא פטרוכימיה. מהקר אמפירי נוסף הממוקד בהיבטים חברתיים כלכליים של מיקום מצב ר( 1992 BRYANT, (MOHI & בדק את הקשר בין תפוצת המתקנים לבין נתונים כלכליים וגזעיים ליד דטרויט. בדיקת רגרסיה של המשתנים המעורבים במהקר זה העלתה כי מיקום המתקנים תלוי במוצא ואינו קשור בהכנסה. אך מחקר זה מוגבל לאזור מצומצם בלבד. ניתן לומר כי המחקרים השונים שנעשו בעולם מעידים על קיומה של תופעה שמקשרת בין תכונות האוכלוסייה ומיקום מתקנים לא רצויים. תופעה זו מבטאת מגמה ברורה של אפליה במיקום מצב ר על רקע גזעי אתני וםוציו אקונומי. מחאה ציבורית והיבטים רלוונטיים של הנושא לחברה הישראלית ככל עומ דת הרעש הצחנה, הלכלוך, האבל, וצביבות התחבורה המבעים מ/ המצב רים רבים והר ב! גדלה ההת 1 \דות הציבורית להם. מקובל כי ההברה הישראלית שואפת מאז הקמת המדינה לשוויוניות ופועלת באורה מתמיד להגשמתה, להלכה ולמעשה. גישה זו נובעת מטעמים שונים כמו: השקפת עולם דמוקרטית וסוציאליסטית, וכן שיקולים ביטחוניים, משקיים, כלכליים חינוכיים ואחרים, כשמשמעותה הינה חתירה לצמצום של פערים. על פי רוב, המושג שיוויוך אינו נתפס בצורה אתידה; מול הטוענים כי שיוויון פירושו רמת חיים אחידה של כל אזרהי המדינה, ישנם הסבורים כי מתן הזדמנויות קידום שוות הוא השיוויון האמיתי. אולם דומה כי טבע האדם והחברה, כפי שהתפתחו במשך מאות שנים, אינם מאפשרים להשיג שיוויון מלא (שתר, 1987), ולעדות מידת אי השיוויון בהלוקת ההכנסות מצביעה עדיין על הימצאות פערים. אהד הגורמים ההשובים לפער בהכנסות בין יוצאי ארצות אסיה אפריקה לבין יוצאי ארצות מערביות הוא ההבדל ברמת ההשכלה. בשנים האתרונות מצטמצם והולך הבדל זה בקרב הדור הצעיר, אולם הוא עדיין גדול למדי ותהליך צמצומו איטי(גינור, 1983). הפער העדתי בישראל 87

6 חגית יהל הוא רב תחומי ומתבטא בהקצאת כל המשאבים התשובים. נוצרה חפיפה בין הבדלים אתניים לבין פערים כלכליים מקצועיים חינוכיים פוליטיים. אין נטייה של הפער העדתי להיעלם בעתיד הנראה לעין גם באותם תחומים בהם הוא נוטה להצטמצם, כמו לדוגמה בחינוך. הפער ניכר היטב בקרב העולים הוותיקים וגם בקרב ילידי הא^ נראה כי הסבלנות, שמגלים בני עדות המזרח הולכת ואוזלת, ותגובותיהם לפער זה, כפי שמתבטאות בהתנהגות האישית וכן ברמה הפוליטיות הולכות ומחריפות עם הזמן. סמוהה ופרס (1974) טוענים כי לתהליך זה תורמים מספר גורמים: 1. הוותק העולה של בני עדות המזרה. 2. המודרניזציה באורח הייהם המעלה צרכים הדשים שאינם בהישג ידם. 3. עלייה במעורבות ובבגרות הפוליטית, המאפשרת להם לראות את הסתירה בין האידיאולוגיה הרשמית של שיוויון עדתי לבין מציאות של פער. 4. תשיפתם הגוברת לאידיאולוגיות בינלאומיות המדגישות שיוויון עדתי כתביעה דהופה ונמרצת. לשם המחשת משמעות הפערים החברתיים כלכליים והשלכותיהם האפשריות, בחרנו כדוגמה לכך בתנועות האוהלים מסוף שנות ה 70. תנועות תברתיות אלו התארגנו בשיכונים ובשכונות של בני המעמד הנמוך, מקרב העולם יוצאי עדות המזרה, והעלו על סדר היום הציבורי את הבעייתיות החברתית והדיורית של קבוצה זו. במהלך פעילותה של תנועת האוהלים, שנחשבה כפעולת מחאה, נקטה התנועה באסטרטגיה של שיתוף פעולה וקונפליקט עם הממסד. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי בין השאר בפרוייקט שיקום שכונות, אולם יחד עם זאת היו גם פעילויות מילטנטיות של קונפליקט, כמו פלישה לשיכוני פת בשנת 76, והפלישה למבנים נטושים בשנת 79. בפעולות אלה של עימות ומחאה נעשה ניסיון להפוך את כל הנושא של אספקת שירותים למאבק כוה פוליטי. מתאת תנועת האוהלים בפרט ומתאות של שכונות מצוקה אתרות בכלל, מהוות דוגמה למהות ולסגנון המהאה בישראל. בנוסף, מחקרים שעסקו בנושא התסיסה ההכרתית, מגלים כי אי שביעות רצון תברתית צומחת ועולה דווקא בתקופות שבהן יש שיפור במצב הכלכלי. דה טוקוויל (1955) בניתוחו את המהפכה הצרפתית הצביע על כך, שאי שביעות הרצון ההכרתית הגדולה ביותר בצרפת הייתה דווקא באותם חלקי מדינה שנהנו מהשיפור הכלכלי הרב ביותר. מכאן הסיק דה טוקוויל, כי הציבור מוכן לשאת מצוקה בשקט כל עוד אינו רואה לפניו אפשרות לשינוי המצב. תיאוריה הפוכה לזו הביא מרכס שטען כי משבר כלכלי ומצוקה כלכלית קשה הנם גורמיה של המהפכה החברתית, שבעקבותיה יבוא המעבר מקפיטליזם לסוציאליזם. לפי קוזנץ (1955) צמיחה כלכלית בשלביה הראשונים עלולה אף להגדיל את אי השוויון שבחלוקת ההכנסות. 88

7 היבטים חברתיים של מיקום מתקנים ציבוריים בלתי רצויים (מצב ר) ככל שהתוצר לנפש גבוה יותר כך נוטה לגדול מספד ההפגנות אומר וליהמן ולציג (1982) בתנו את נושא המחאה הציבורית בעיקר בההיבט הכלכלי, הם מצאו כי הן התוצר לנפש והן שיעור הגידול בתוצר לנפש הם בעלי קשר היובי עם גילויי מהאה ציבורית. כלומר: ככל שהתוצר לנפש ושיעור הגידול בתוצר לנפש גבוהים יותר, כן נוטה מספר ההפגנות לגדול. הסיבה לכך להערכת אמר וליהמן ולציג נובעת מ הקיפוח היהסי מהתרהבות הפער בין שכבות האוכלוסייה השונות בתקופה של צמיהה כלכלית מהירה. דוגמה לכך הייתה תנועת הפנתרים השחורים בתחילת שנות השבעים, אשר הוליכה למספר מהומות והפגנות. סוף שנות השישים התאפיינו בעליה ניכרת ברמת ההיים בעיקר של בני עדות המזרח, יחסית לשכבות האוכלוסייה המבוססות יותר. בעוד שמצבם הכלכלי של הלקים מסוימים בקבוצה זו נושאר בכי רע השיפור שחל בתקופה זו של צמיחה כלכלית הביא לעליה ברמת הציפיות של שכבות אלו, להרגשת קיפוח יחסי, ולתנועת המחאה שצמחה בעקבותיהן. כמן כן מצאו אוגנר וליהמן וילצג( 1982 ) כי שיעור האבטלה נתגלה כבעל השפעה תיובית מובהקת על מספר ההפגנות (להוציא הפגנות על רקע פוליטי). בדיקת המחאה לאור התחלקות ההכנסות מראה כי המשתנה שיעור השכר מתוך ההכנסה, שנועד לייצג את הלוקת ההכנסה במשק לפי גורמי ייצור, נמצא כמשפיע שלילית על הפגנות ההכרתיות כלכליות דבר התואם את המתקרים שטענו כי גידול באי השיוויון גורם לגידול בתסיסה החברתית. כלומר ממצאיהם מורים על כך שתדירות הפגנת המהאה גדלה עם האינפלציה, התוצר לנפש ושיעור התוצר לנפש, וקטנה עם שיעור המס ושיעור השכר מתוך ההכנסה. מחל/דים העוסקים בנושא התסיסה ההבדהיה א שביעות ו צון הבדהיה צומהה ועורה דווקא בתקובות שבד./ יעו ועיבוד במצב הברברי. מגיים ב ממצאים אלו תומכים בהנחה כי בשנים האחרונות, לאור הצמיהה הכלכלית ושיפור מצבם היהסי של שכבות האוכלוסייה החלשות, עלתה רמת הציפיות, והרגשת הקיפוח היחסי. לאור תנאים אלו ייתכן כי האוכלוסייה ההלשה שמעונינת להשוות את מצבה לזה של האוכלוסייה החזקה תתבע את השוואת תנאיה לזו של האוכלוסייה ההזקה גם בנושאים סביבתיים. נושא המהאה הסביבתית בישראל עדיין לא נחקר ביסודיות, אפשר רק להניח כי רוב ההתנגדויות שמועלות בנושאי מצב רים סביבתיים הן מקרב האוכלוסייה ההזקה, זאת לאור מהקרים שנעשו בעולם המערבי. אך בהתבסס על התאוריה של דה טוקוויל והוקרים נוספים המייחסים את תופעות המחאה לסוגיהן לרמת ציפיות גבוהה, הקשורה בדרך זו או אחרת לתקופה של צמיהה כלכלית, לא מן הנמנע שאוכלוסייה הלשה שהפגינה יכולת מחאה על רקע מצוקה הכרתית, לא תנקוט יזמה דומה כשהנושא הוא פגיעה באיכות הסביבה למשל עקב מיקום מצב ר. 89

8 חגית יהל יחסי גלעין שוליים ומיקום מצב דים הפרדיגמה של יחסי גלעין שוליים היא ביטוי לתיאוריית אי השוויון. זה ניסיון להסביר ולהציג את הנטיות לאי שוויון אזורי ובין קבוצתי, הטבועות באופיים של פיתוח וצמיחה כלכלית קפיטליסטית (סופר, 1992). בגלעין קיימות קבוצות כלכליות תברתיות בעלות השפעות בתהומים הפוליטיים והכלכליים, המנסות להקצות לעצמן את רוב הערך העודף במערכת מרחבית או חברתית נתונה באמצעות שליטה בקשרי החליפין. כלומר: אלה ששולטים בעודף הכלכלי מכתיבים את טבעם של תהליכי הפיתוח. התוצאה של תהליכים אלה היא אי שוויוניות, הבאה לידי ביטוי במונתים גיאוגרפיים והכרתיים. במבנה יהסים שכזה מתפתח הגלעין על השבון השוליים. המסקנה העולה ממבנה שכזה שלמרכז יש שליטה על אפשרות מיקום מצב רים, הגלעין למעשה שולח את המתקנים הלא רצויים לשוליים. מטבע הדברים יושקע ההון באזורים ובתחומים שבהם יש סיכויים לתשואה גבוהה, ולהיפך אותם מתקנים לא רצויים יופנו למקומות בהם לא מרוכז ההון, וכך תצמת פתות התנגדות למתקן. נמצא כי קיים שוני בין התנגדות האוכלוסייה למצב רים שונים, ואת סוגי המצב ר אפשר לסווג באופן כללי לשניים: סביבתיים וחברתיים. מצב רים חברתיים: 1981 ) (Smith & Hanham ערכו מהקר שבדק את מידת התנגדות האוכלוסייה למגורים בשכנות למצב רים הקשורים בפעילות חברתית כמו בית חולים פסיכיאטרי. הם ערכו מעיין מיפוי גס של סוגי המצב רים השונים ביתס לשאלה מה הוא המרחק שאנשים מוכנים לגור ממצב ר. הם מצאו שההתייחסות למצב רים בהם מעורבת פעילות חברתית של אוכלוסייה הריגה (בתי סוהר, בתי מחסה לקטינים, מרכז גמילה מסמים, מרכז גמילה מאלכוהול וכד ) דומה להתייתסות לאתרי אשפה, מכיוון שהיא מהווה איום על אורה ההיים הרגיל ועל שיגרת היומיום, בגין סוג הפעילות המתקיימת בהם. שום אדם אינו מעוניין שמצב רים אלה יוקמו בעירו, שלא לדבר על סביבה קרובה יותר, לרבות אוכלוסייה חלשה. אלה הם סוגי המצב ר המעוררים ביותר התנגדות, בקרב כל שכבות האוכלוסייה. מצב רים סביבתיים: ההתייהסות למצב ר סביבתי שונה במקצת, מכיוון שסוג מצב ר זה מהווה איום על איכות הסביבה בעיקר, ואינו משפיע הלכה למעשה על הפעילות היומיומית. אי לכך למצב ר סביבתי תתנגד אוכלוסייה בעלת אמצעים, שיכולה להרשות לעצמה להתנגד גם אם אין מדובר בפגיעה ישירה באורה הייהם. ביכולתה של אוכלוסייה חזקה לא רק לייתס תשיבות לאיכות הסביבה, אלא גם לפעול למען הסביבה. מצד שני, בהתלט ייתכן שגם אוכלוסייה חלשה מייתסת תשיבות לאיכות סביבה, אך אין לה את המשאבים והיכולת שיש לאוכלוסייה חזקה לפעול כנגד מיקום מצב רים שאינם מהווים איום מעשי על הייהם. ולמעשה אוכלוסייה תזקה נותנת דעתה גם לעתיד להתרתש ולא רק להווה, הן מבהמת הפגיעה בנוף הסובב אותם והן מבתינת נזקים בריאותיים אפשריים או פגיעה בנכסיהם. 90

9 היבטים חברתיים של מיקום מתקנים ציבוריים בלתי רצויים (מצב ר) סוג מצב ר נוסף הם המצב רים שמיקומם חייב להיות באזור מסוים וכל התנגדות לא תשפיע על מיקומם (כמו מחלף), במקרה שכזה מחאה ציבורית יכולה להשפיע על דרך הפעלתו של המצב ר (קירות אקוסטיים, כבישים משוקעים וכד ). הפיתוח בישראל ו פיתוח בד קיימא המאמץ לאזן בין פיתוה לבין שמירה על משאבי הסביבה הביא לפרסום דו ח ועדת האו ם לפיתוה וסביבה, שבמרכזו הרעיון של פתוח בר קיימא development).(sustainable מאז הפך יישום רעיון זה למטרה מרכזית של גופי תכנון וממשלות במדינות רבות, כולל יישומו בישראל. כוונת המושג פיתוח בר קיימא היא קידום הרווחה הכלכלית והתברתית של האדם מתוך שמירה על משאבי טבע וסביבה שהאדם יוכל ליהנות מהם גם בעתיד. מוסכם כי יש צורך בפיתות תשתיות, בניית בתים, הקמת מתקנים ציבוריים וניצול משאבי טבע בישראל, אך לאחרונה הושם גם דגש שכיום נעשה הפיתוח בישראל בלא תכנון מתאים המאפשר הגנה על משאבים חיוניים ומונע פגיעה מיותרת בשטתים פתותים ובערכי טבע, ויש אף שסבורים כי יש שימוש בזבזני במשאבי קרקע. שטחי קרקע תקלאית גדולים מופשרים לבנייה במקום להגן עליהם בעתודות שטחים פתוחים, ומוקמים יישובים באזור המרכז בבנייה צמודת קרקע, בעוד שאפשר להרחיב יישובים קיימים ולפזר את האוכלוסייה. אם תימשד בישראל מגמת 1 יצול הקרקע למיד בבי שהיא ביום ברט מגב במעט ולא שאדו בארץ שטחים בתותים. על פי תתזית משרד השיכון, האוכלוסייה בישראל תמנה בשנת 1005 כ 7 מליון נפש, והיה לפיכך צורך בתוספת של חצי מליון יחידות דיור. אם תימשך מגמת ניצול הקרקע כפי שהיא כיום, פרט לנגב כמעט ולא יישארו בישראל שטתים פתוחים. באשר להיבטים ההכרתיים והכלכליים של פיתות בר קיימא, ניתן לומר כי בנוסף להבטחת משאבים סביבתיים עבור הדורות הבאים יש לדאוג כבר עכשיו לשיפור המצב הסביבתי גם בריכוזי אוכלוסיות חלשות ומיעוטים. השיפור תלוי, בין השאר, במערכות טיהור שפכים וסילוק מפגעים סביבתיים. בדו ה של המשרד לאיכות הסביבה (1992) נכתב: מדינת ישראל מאז הקמתה עומדת בפני אתגרים לאומיים של קיום, קליטה ופיתוח. שנים רבות לא היה הנושא הסביבתי במודעות ובמעשה. התוצאה: נהלי ביוב, הררי פסולת, מי תהום מזוהמים, תעשייה מזהמת, מטרדי רעש ופגיעה בערכי טבע ונוף. 91

10 חגית יהל גם כיום בהברה הישראלית ישנו חלק בציבור שאינו לוקח הלק פעיל במניעת מפגעים קיימים או כאלה שעתידם להתרחש עליהם, על אף המודעות ההולכת וגוברת בקרב האוכלוסייה. אוכלוסייה העוסקת במאבק קיומי יומיומי, אינה יכולה לאפשר לעצמה הוצאת כספים הנדרשים למאבק המשפטי נגד הממסד, שהחליט למקם את האתרים המזהמים סמוך לביתם. במקרים רבים מתייצבים ארגונים ירוקים או ארגונים שחרתו על דגלם את נושא הצדק התברתי לעזרת אוכלוסייה זו. נושא המהאה הציבורית קשור באופן בלתי נפרד במיקום מצב רים, ובעיצוב הנוף. אי לכך לימוד והבנת התהליכים הקשורים בהתנגדות ציבורית, השובים להתמודדות עם סוגיית פיתוה פרוייקטים חדשים הכרחיים אך בלתי רצויים. מסקירת מחקרים שנעשו בעיקר בארצות הברית משתמע כי תכנון מיקום מצב ר בעולם, נוטה לצדם של החזקים. ראוי לבדוק האם מגמה זו מתרחשת גם בישראל. זאת ועוד: חשיבות רבה נודעת להכרת פרופיל המתנגדים ודרך פעילותם וידיעה שהציבור בישראל איננו הולך בעיניים עצומות אתר כל תכנית מוצעת שעשויה להשפיע מלכתהילה על עבודת המתכנן אם בחסכון כספי או אם במניעת התנגשות מיותרת עם התושבים. בישראל כמו בעולם כולו תל שינוי במודעות הציבור לאפשרות של סירוב אזרהי כתגובה על פגיעת השלטון בהשקפות, אמונות, עקרונות, אורחות חיים, זכויות של יחידים או קבוצות. תשומת לב המתכננים לעובדות אלו עשויה להוביל לתכנון שיכיר מראש בצורך להתהשב בגורמים המשפיעים על התנגדות האוכלוסייה, מה שיוביל לתכנון דמוקרטי ומושכל יותר. ניתות נתונים סטטיסטיים על ההתנגדויות השונות למצב רים מעלה כי במקרים בהם האוכלוסייה התנגדה למצב ר חברתי ולא הברו אליה ארגון או עמותה מםויימים ( ירוקים ) והתוצאה הייתה דהיית ההתנגדות המדובר באוכלוסייה הלשה יהסית (ראש העין הישנה, קריית מלאכי, באר שבע שכונה ד ). כאשר אוכלוסייה חזקה מתנגדת על פי רוב אינה נזקקת לעזרה מארגון כלשהו. נושאי ההתנגדות של האוכלוסייה החזקה על פי רוב סביבתיים. המקרה של שפרעם יוצא דופן, בהתנגדותם למצב ר סביבתי, אך יש לציין כי לאוכלוסיית המקום הברה עמותת אדם טבע ודין שהשפיעה על מצב המאבק. הכורת עמותת אדם טבע ודין משפיעה על מצב המאבק לשאלה האם קיים קשר בין התכונות התברתיות כלכליות של האוכלוסייה המתנגדת למידת הצלחתה של ההתנגדות קשה לענות כיוון שבמקרים בהם נראה כי ההכנסה ורמת ההשכלה, באוכלוסייה נמוכה, דבר שכביכול עלול להשפיע על השתלשלות המאבק ואף על תוצאות ההתנגדות הצטרפו למתנגדים עמותה או ארגון בעל השפעה ניכרת. הצטרפות זו משנה כביכול את התכונות החברתיות כלכליות של המתנגדים. ניתן ללמוד מהמקרים השונים, כי 92

11 היבטים חברתיים של מיקום מתקנים ציבוריים בלתי רצויים (מצב ר) אוכלוסייה הזקה בדרך כלל הביעה התנגדותה לכד, ללא צורך בגיבוי של ארגון או גוף מכוון, בעוד שמקרי ההתנגדויות של האוכלוסייה ההלשה היו מלווים לרוב בתמיכה שכזו. מתוצאות המתקר הסתבר כי אוכלוסייה הזקה יתסית(שכונה ט בבאר שבע) גם אם היא נמצאת בפריפרייה, מנהלת את מאבקה כהברה חזקה בעלת ידע ויכולת להתנגד לתכנית מוצעת למיקום מצב ר הברתי; בעוד שאוכלוסייה הלשה יותר אשר מנהלת את מאבקה לבד (שכונה ד בבאר שבע) אינה זוכה לאותה הצלהה במאבקה. אולם כאשר לאוכלוסייה הלשה תוברת עמותה בעלת יכולת, ידע ואמצעים להתנגד לתכנית תוצאת המאבק נראית אתרת. נראה כי באזורים דלילי אוכלוסייה מובילים את המאבק הארגונים השונים והאוכלוסייה המקומית נגררת, ואילו באזורים מטרופוליניים האוכלוסייה המקומית היא הדומיננטית. לסיכום ניתן לומר כי מעורבותם של הארגונים השונים במקרים מסויימים אינה נותנת תמונה אמיתית של המתרחש בשטח, של האוכלוסייה מקומית מול מערכת התכנון. אך מציאות זו של מעורבות הארגונים השונים באה בעצם להגן על ההלש, והפכה להלק בלתי נפרד מתהליך מיקום מצב רים בישראל. במשל שלם לבוה לא היה הנושא ה 0 ביבה בישראל ובמעשה. במודעות התוצאה: נהל ביוב, י הדד 03 /דן/!2 מ ש ת מ ש ת י ו ת י ו י ו ת נתון נוסף השוב מראה, כי האוכלוסייה מ ש ת מ ש ת י ו ת ההום מזוהמים, בכלי ההתנגדות למיקום מצב ר, כאשר הדבר פוגע בה. אלך ו ג ם פ נ י ו ת בשנות השמונים היו פחות פניות להתנגדות נתקלו במקרים רבים בדחיית ההתנגדות. בשנות ה 90 מערכת התכנון נוטה יותר להקשיב לאזרח, ישנן יותר פניות להתנגדות למיקום מצב רים, אמנם יש יותר ביורוקרטיה וסחבת ולפעמים תכניות מאושרות רק לאחר שנים של מאבקים, אך מצד שני ישנה גם יותר הרגשה של דמוקרטיה ויכולת השפעה, שלא הכל נתון ובלתי ניתן לשינוי. העעויה מזהמת, מטרד רעש וב\יעה בערבי טבע 111 ך. על מערכת התכנון בישראל לדעת, כי ישנה עלייה במעורבות ובבגרות הפוליטית בישראל, והציבור בישראל איננו הולך בעיניים עצומות אחר כל תכנית מוצעת. השובה גם ערנות מערכת התכנון לשינוי שהל לאחרונה במודעות הציבור לאפשרות של סירוב אזרתי כתגובה על פגיעת השלטון בהשקפות, אמונות, עקרונות, אורחות חיים, זכויות יהירים או קבוצות. תשומת לב המתכננים לעובדות אלו עשויה להוביל לתכנון שיכיר מראש בצורך להתחשב בגורמים המשפיעים על התנגדות האוכלוסייה, מה שיוביל לתכנון דמוקרטי ומושכל יותר. אהת התוצאות של תהליכי פיתוה היא אי שוויוניות, הבאה לידי ביטוי במונחים גיאוגרפיים ותברתיים. במבנה יחסים שכזה מתפתה הגלעין על השבון השוליים. השוליים, במונהים אזוריים, כפופים לגלעין באמצעות רשת היררכית של קשרי תלות, שבאה לידי ביטוי מצד 93

12 חגית יהל אהד בכך שלמרכז יש שליטה על אפשרות מיקום מצב רים: הגלעין למעשה שולח את המתקנים הלא רצויים לשוליים, אך קיים לכך פן נוסף, אוכלוסייה הלשה הסרת יכולת התנגדות למיקום המצב רים מקבלת סיוע מארגונים שמקום מושבם למעשה בגלעין. ארגונים אלה הציבו לעצמם כמטרות את נושאי איכות הסביבה ו צדק חברתי, לכן סביר כי במקרי התנגדות למיקום מצב ר באזורים דלילי אוכלוסייה תהיה מעורבות של הארגונים הללו אשר באים לעזרת האוכלוסייה. ביבליוגרפיה 1. Adeola, Francis, (1994). "Environmental Hazards, Health, and Racial Inequity in Hazardous Waste Distribution". Environment and Behavior, January. 2. Anderton, Anderson, Oakes, Fraser, 1994, "Environment Equity: The Demographics of Dumping", Demography, Vo. 31, No. 2, May. 3. Armopur, A. M., 1994, "The Sitting of Locally Unwanted Land Uses: Tosards A Cooperative Approach", Progress in Planning 35, Part Been Vicki, 1994, "Unpopular Nighbors: Are Dumps and Landfills Sited Equitably?", Resources 17, pp Blowers, A.T., (1984) Something in the Air: Corporate Power and Environment. London: Harper and Raw. 6. Bowen W.M., J.J.Sailing, K.E. Haynes & E.J.Cyran, 1995, "Towards Environmental Justice: Spatial Equity in Ohio and Cleveland", Annals- Association of American Geographers, 85(4), pp Bullard, 1983, "The City of Houston Located and Operated Solid Waste Disposal Sites Primarily in Black Neighborhoods", Bean V. Southwestern Waste Management. 8. Commission of Racial Justice, United Church of Christ (UCC) "Toxic Wastes and Race in the United States": A National Report on the Racial and Socioeconomic Characteristics of Communities with Hazardous Waste Sites. New York: United Church of Christ. 9. Ducsik, D. (1987) Citizen Participation in Power Plant Siting: Aladdin's Lamp or Pandora's Box?, in: R. Lake (Ed.) Resolving Locational Conflict. Rutgers Center for Urban Policy Research. New Brunswick. 10. General Accounting Office (GAO) "Sitting of hazardous Landfills and their Correlation with Racial and Economic Status of Surrounding Communities". Washington, DC: GAO. ll.o'hare M "Not in My Block you don't: Facility Sitting and Strategic Importance of Compensation". Public Policy, 25, pp

13 היבטים חברתיים של מיקום מתקנים ציבוריים בלתי רצויים (מצב ר) 12. Lober. D.J., 1995, 'Why Protest?: Public Behavioral and Attitudinal Response to Sitting a Waste Disposal Facility", Policy Studies Journal, 23(3), pp Mohai P. & Brayant, B "Environmental Racism": Reviewing the Evidence in B. Brayant & Mohai (Eds.), Race and the Incidence of Environmental Hazards: A Time for Discourse (pp ). Boulder, CO: Westview Press. 14. Petts, J. (1992) "incineration Risk Perceptions and Public Concern: Experience in UK Improving Risk Communication", Waste Management and Resarch, 10(2), pp Popper, F.J. 1983, "LULUS", Resources, June, pp Portney, K.E. (1984) "Allying the Nimby Syndrome: Potential for Compensation in Hazardous Waste Treatment Facility Sitting", Hazardous Waste, 1(3), pp Rabe, B.G. (1991) "Beyond the Nimby Syndrome in Hazardous Waste Facility Sitting: The Albertan Breakthrough and the Prospecst for Co-Operation in Canada and United States", Governance, 4(2), pp Sherrill, J. and Lant, C. (1995) "The Role of Nimby Groups in 22 Sanitary Landfill Sitting in Illinois", Environmental Professionals, 17(3), pp Smith, J. and hanham, Q. (1981) "Any Place But Here! Mental Health Facilities as Noxious Neighbors", Professional Geographer, 33(30, pp Thayer, R.L. and Hansen, H. (1988) "Wind of the Land: Renewable Energy and Pastoral Scenery Vie for Dominance in the Sitting of Wind Energy Developments, Landscape Architecture, 78(2), pp אוגנר מאיר, ליהמן וילציג שמואל, (1982), על מהאה ציבורית וגורמיה הכלכליים: ישראל , רבעון לכלכלה 114, עמ גינור פ,( 1983 ), פערים חברתיים וכלכליים בישראל, הוצאת עם עובד, תל אביב. 23. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה( 1996 ), אפיץ הרשמות המקומיות ודירוגן לפי הרמה החברתית כלכלית של האוכלוסייה ב 1995, סדרת פרסומי מפקד האוכלוסץ והדיור 1995, ירושלים. 24. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (1999), אפיון יחידות גיאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית כלכלית של האוכלוסייה, סדרת פרסומי מפקד האוכלוסין והדיור, ירושלים. 25. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (1987), אפיון יחידות גיאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החבדתית כלכלית של האוכלוסייה, סדרת פרסומי מפקד האוכלוסין והדיור, ירושלים. 26. סופר מיכאל, (1992), הפרדיגמה של יחסי גלעין שוליים ופיתוה קפיטליסטי בעולם השלישי סקירה ביקורתית, אופקים בגיאוגרפיה 34-33, עמ סמוהה ס, פרס י,( 1974 ), פער עדתי בישראל, מגמות, כרך כ עמ שתר דוד,( 1987 ), ישראל מדינת רווחה, הוצאת יסוד, תל אביב. עיתונות: William Glaberson, "Coping in the Age of Nimby", The New-York Times, June 19,